שיר למעלות אשא עיני. שיר למעלות

הדובר, מגיע בתוך זרם עולי הרגל ההולכים אל בית המקדש, המקום בו שבטי ה' ממלאים את חובתם, ומודים לה' כתבה את 'אשא עיני אל ההרים' גם הוא בהשראת הפסוק ממזמור זה
ירושלים היא המקום בו יושבים זה לצד זה הדתי והלאומי, הדיין והמלך בקהילות ציוניות מושר המזמור ביום העצמאות וביום ירושלים במנגינת

שיר למעלות

מוטיבים מן המזמור נלקחו לשמש כמטבעות לשון בתוך התפילה.

23
אקורדים שיר למעלות
ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל
שירי המעלות
המזמור הוא חלק מחמישה עשר המופיעים בתהילים, והיחיד ביניהם שפותח במילים שִׁיר לַמַּעֲלוֹת
תהילים
מזמורי שירי המעלות 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי ערך מורחב — המזמור הראשון בקובץ שירי המעלות עוסק בתחינתו של משורר תהילים אל ה' בבקשה שיציל אותו מהשקרים והרמאויות של שכניו, אנשי ו
לאחר שמשורר המזמור מתאר את מה שהיה קורה אילו ה' לא היה איתנו, הוא עובר להודות על כך שזה לא המצב וה' דווקא כן עמנו
שם ה' מופיע חמש פעמים במזמור מעיד כי "שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" מוסב משומרי ישראל הלוחמים אל ה' המגן על עמו מן השמיים סכנות אלה האורבות בלילה משתקפות אף , ה- ו' במילים: "ה לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה; מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם

אקורדים שיר למעלות

כתב את 'אשא עיני אל ההרים' ו בחר במילים שונות: 'נושא עיני אל ההרים' המתכתבות עם הפסוק "אשא עיני", לכותרת שירו.

אקורדים שיר למעלות
לחנו הושר בידי מבצעים רבים כמו ואחרים
שירי המעלות
נהוג לומר מזמור זה כחלק מ של ו
תהילים
מזמורים נוספים מתוך שירי המעלות וקטעים מתוכם זכו ללחנים וביניהם "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך", "למען אחי ורעי" שנאמר בסוף ובסוף , ואף הפך לביטוי בהמשך אותו המזמור , המלים "שלום על ישראל" סוף מזמור "הבוטחים בה'", , "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" מזמור אשרי כל ירא ה', , מזמור "ה' לא גבה ליבי" הולחן והושר בביצוע פרחי ניו יורק
אין בהירות ביחס לזהות הדוברים במזמור ירושלים מוצגת בתור הלב הפועם של עם ישראל
חלק ממזמורים אלו נקרא לפי כל ה לפני ב של ו מזמור זה הוא מזמור שנשמע מפי ל

תהילים

הלחן של מינקובסקי ומילות המזמור היו אחד מהאפשרויות להמנון של התנועה הציונית.

30
שיר למעלות
לחנים נוספים הם של בוצע על ידי ו
שירי המעלות
הפסוק "ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" מדגים תופעה המוכרת גם מהתרבות המסופוטמית בה מסמל הצל של המלך שמתואר כמטריה לצידו את ההגנה שהוא מעניק לנאמניו
שיר למעלות
בכך גם מזדהה המשורר כחלק מעם ישראל ומזהה את האל אליו הוא פונה בתור אלוהי ישראל