| והם קבוץ חכמים כדתנן כרם שביבנה | ואתה מחזירו לי, נשבע לו רבי שמעון בן יוחאי, הלכו וישבו לספינה אחת וישב עמהם תלמיד אחד ושמו מתיא בן חרש, התחיל והיה שואל אותו בהלכה, אמר להם מנין לדם השרץ שהוא טמא יותר מבשרו, אמר לו רבי שמעון זה טמא וזה טמא, אמר רבי אליעזר דמו טמא מבשרו, עמד רבי מתיא בן חרש ונשקו על פיו, אמר רבי שמעון ולי למה לא נשקתני, אמר לו רבי לא נשקתי אלא עריכת שפתיו, באותה שעה נתן בו עיניו רבי שמעון, והיה מטרף למות, ונזכר שבועה שנשבע לאביו ונתיישבה דעתו עליו, והיו המלחים עוברים בספינה ודרך אחד מהם על צוארו של רבי אליעזר ויצאה אסכרה מפיו ועברה לפיו של המלח |
|---|---|
| ובהמשך הגמ' ביומא שם דנים היכי דמי חילול השם |
ובעיני רשב"י אין זה עונש ממש, משום שצריך גם אנשים כאלו בדור.
| כיוון שראה אותו הפך פניו ונתן לאחריו | |
|---|---|
| ועוד כתב לגבי חילול השם: "ולאו דוקא חילול השם קאמר, דהוא הדין למפר ברית בשר ופורק עול ומגלה פנים בתורה, ששלוש אלו אין לך חמורות מהן… | כמו כן תיאר את דלתות הנחושת שעמדו ב |
| והכניס אותם לגנזיו כדי שיקחו את כל מה שירצו | אמנם במנחת חינוך שסד, יד, כתב שאי אפשר לומר שהחילוק הוא בין שב ואל תעשה לקום עשה, "דהא יש עשין כגון לאוין הבאים מכלל עשין דעובר בקום עשה, וכן יש לא תעשה שעובר בשב ואל תעשה כגון לאוין שאין בהם מעשה, וכאן מבואר סתם דיש חילוק בין עשה ללא תעשה, משמע דבכל העשין מהני תשובה אף שעבר בקום עשה, ובכל הלאוין אף שעבר בלא מעשה לא מהניא תשובה לחוד |
|---|---|
| י, ט — חילוקי הכפרה אינם מוחלטים כתב תלמיד הרשב"א עניינים שונים סי' יב : "ומכל מקום נראה לי אין זה כלל גמור לכל מצות עשה ולא תעשה, כי יש בהן שהן חמורין שצריכין גם כן יסורין ככריתות ומיתות ב"ד וחמורים מהם" | וכוונתו, שגם אם הותר להסתייע מן 'השרץ' לצרכים פוליטיים אסור להסתייע ממנו ב'דמים' |
ובספר חסידים מרגליות סימן תרצח מובא שאם הגויים רוצים להרוג יהודי אחד מתוך שנים, מצווה שעם הארץ יציע שימיתו אותו כמו שרבי ראובן בן אצטרובלי הציע את עצמו למיתה כדי להציל את רבי עקיבא שרבים היו זקוקים לתורתו.